מוֹלַדְתִּי הִיא שְׂפַת אִמִּי
יוֹלַדְתִּי, גּוּפָהּ הָרַךְ, קוֹלָהּ
הָרַךְ, שְׁמוֹת הַחִבָּה וְקוֹל
נְשִׁיקָתָהּ נִשְׁאַר עִמִּי, עֶשְׂרִים
שְׁנוֹת אֶבֶן עַל קִבְרָהּ לֹא
מָחֲקוּ אֶת תְּשׁוּקָתָהּ אֵלַי.
לוּ רַק יָכֹלְתִּי לְחַבֵּק אוֹתָךְ
בְּלִי הַמִּלִּים, וְאֶת אֲהוּבָתִי, וְאֶת
יַלְדִּי, אֶת יַלְדוּתִי, (אֶת זַעֲקַת
הַמְּעֻנֶּה מִבַּעַד לָעִתּוֹן)
הַשִּׁיר הוּא אִי אֵמוּן
בַּזִּכָּרוֹן, אֲנִי בּוֹגֵד
כּוֹתֵב שִׁירֵי בְּגִידָה, בּוֹגֵד
גַּם בַּפְּשָׁרָה עִם כֶּלֶב
הַלָּשׁוֹן

לַיְלָה שְׁלִישִׁי בְּלִי שֵׁנָה, הַמְּעֻנֶּה
קִבֵּל רְשׁוּת לִישֹׁן, לִבְכּוֹת בִּלְשׁוֹן
אִמּוֹ. הַמְּעַנֶּה כּוֹתֵב סִכּוּם בִּלְשׁוֹן
אִמִּי. עַמִּי, מַה לוֹ וְלִי. אֲנִי כּוֹתֵב
שִׁירִי בְּגִידָה, חוֹסֶה בְּצֵל הַכֶּלֶב
הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישַׁן שִׁלְטוֹן
הַלָּשׁוֹן