אִשָּׁה שְׁמוּטַת כְּתֵפַיִם צֻלְּמָה בְּתַחְתּוֹנִית, מַתְּנַת הַגֶּבֶר.
הִיא מְחַיֶּכֶת בְּלִי בּוּשָׁה, וּבְכָל זֹאת מְבֻיֶּשֶׁת, קְצָת חַנְפָנִית
אוּלַי רוֹצָה לְהִזָּכֵר אִשָּׁה מִינִית, וְלִפְעָמִים הִיא מִתְאַוָּה לְהִזָּכֵר
יָפָה וַאֲהוּבָה, הַבֻּרְגָּנִית, וּמַחְלִיפָה עַל פִּי הַהוֹרָאוֹת שֶׁל הָאַסְפָן
הַמְאַהֵב, תְּנוּחוֹת וְחִיּוּכִים, עַד מִפְגָּשָׁם הַבָּא, הִיא בַּמָּלוֹן הַזֶּה תִּישַׁן
עוֹד לַיְלָה, וְתַחֲזֹר מִקֵּץ יָמִים מֵחֻפְשָׁתָהּ אֶל מִשְׁפַּחְתָּהּ, הוּא
יַחֲזֹר אֶל מִשְׁפַּחְתּוֹ עוֹד בְּאוֹתוֹ הַלַּיְלָה, אֲבָל תִּקְוַת הַשִּׁיר גַּם
הִיא תִּקְוָה: אֲפִלּוּ הַמַּרְאוֹת הֲכִי דּוֹחִים נִמְחִים, הַזִּכָּרוֹן אֵינוֹ
עוֹמֵד בִּפְנֵי מַרְאֶה חָדָשׁ, וְהַמַּרְאוֹת הַמְּתוּקִים מִתְלַכְלְכִים
וְנִשְׁכָּחִים, יָפְיָם שׁוֹבֶה, מַרְוֶה וְנֶעֱלָם, וְהַהֹוֶה, יְהֵא אֲשֶׁר יְהֵא
מַשְׁפִּיעַ אֶת גּוּפוֹ הַמִּתְחַדֵּשׁ, הַמִּתְרַקֵּם, הַבָּא בַּכֹּל, וּמְצַוֶּה: לֹא
יִהְיֶה לָכֶם יֹפִי אַחֵר זוּלָתִי, גּוּפִי מָלֵא עוֹלָם, הֶעָבָר עָבַר, גֵּאֶה
אוֹ נִכְלָם, עַל כֵּן אֵינוֹ קַיָּם.