רֵיחַ דְּבַשׁ וְרֵיחַ מֶנְטָה, מִי בִּכְלָל רָצָה לְהִשְׁתַּחְרֵר מֵהַצָּבָא
לִבְרֹחַ מֵהַבַּטָּלָה, מֵהַגּוּף הַשּׁוֹתֶה שֶׁמֶשׁ בְּכָזֶה צָמָא וּפוֹלֵט
זֵעָה וְזֶרַע וּמִלִּים מְעַנְּגוֹת, מִי פָּחַד לֹא לַעֲשׂוֹת שׁוּם דָּבָר
בְּחַיָּיו חַסְרֵי הַפֵּשֶׁר, מִי רָצָה לְהִתְבַּגֵּר? עַל הַמִּרְפֶּסֶת, יוֹם
שִׁשִּׁי בָּעֶרֶב, מִמּוּל שִׂחֲקוּ קְלָפִים וְשָׁרוּ שִׁירֵי נִצּוֹלִים, וַאֲנַחְנוּ
שִׁירֵי זִמָּה, כְּאִלּוּ עוֹד סִינַי כָּאן, תַּחַת יָם הַכּוֹכָבִים, יְקוּם,
פֻּרְקָן, רֵיחַ דְּבַשׁ וְרֵיחַ זֶרַע, עַל הַמִּרְפֶּסֶת, עַד שֶׁאַחַת הַבָּנוֹת
אָמְרָה בְּכַעַס: “רַבּוֹתַי, הִגִּיעַ זְמַן לְהִתְבַּגֵּר”, רָצוּ לִמְצֹא
חֲבֵרִים נוֹרְמָלִים וּלְהִתְחַתֵּן, לִקְנוֹת דִּירָה, לְלַקֵּק אֶת הָרִצְפָּה
לְרַהֵט אוֹתָהּ בִּילָדִים (וּכְשֶׁנִּיר וּמִרְיָם הִתְחַתְּנוּ, קָנִינוּ לָהֶם
בְּכָל זֹאת אַלְבּוֹם תְּמוּנוֹת שֶׁל תְּנוּחוֹת מִין, שׁוּם צֶ’ק)
וְזוֹ שֶׁהֵאִיצָה בָּנוּ לְהִתְבַּגֵּר, לֹא חָשְׁבָה אֵיךְ כָּל זֶה יֵרָאֶה
מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה בַּמִּדְבָּר הַזְּעֵיר בֻּרְגָּנִי, בְּלִי דְּבַשׁ, בְּלִי
מֶנְטָה וְהַכֶּרֶס הַמְכֹעֶרֶת שֶׁלָּנוּ, וְהַצֶּלוּלִיטִים וְהַלּוֹיְקוֹצִיטִים
וְאֶשְׁכּוֹלִיּוֹת הַשָּׁדַיִם שֶׁהָפְכוּ לְתַפּוּזִים מְצֻמָּקִים וְהַשִּׂיחוֹת
עַל מַצֶּבֶת פַּארְקֶר וּגְבוּרַת הַצַּנְחָנִים בַּמִּרְפֶּסֶת הִתְחַלְּפוּ
בְּאִימֵילִים עַל פַּרְקִינְסוֹן וּתְרוּפוֹת, וְסֶקְס בִּמְלוֹנוֹת לְפִי
שָׁעוֹת, וְגֵרוּשִׁים, חֲלֻקַּת רְכוּשׁ, יְרֻשָּׁה, מְרִיבוֹת בַּמִּשְׁפָּחָה
הָהּ, הַמִּרְפֶּסֶת הַהִיא שֶׁעַפְנוּ מִמֶּנָּה כְּמוֹ דֶדָאלוּס וּבְנוֹ, אַף
שֶׁעוֹד הָיוּ לָנוּ הוֹרִים וְהֵם שָׁאֲלוּ אוֹתָנוּ בָּעֶרֶב בְּלִי לְהִתְבַּיֵּשׁ
מָתַי חוֹזְרִים הַבַּיְתָה? הָהּ, אִמָּא, הָיִיתִי מַקְדִּים אִלּוּ הֵבַנְתִּי
כַּמָּה מְעַט דְּבַשׁ הָיָה, כַּמָּה הַרְבֵּה זְמַן נִשְׁאַר, כַּמָּה מְעַט חַיִּים