בְּחַאן יוּנֶס בְּלִי חַשְׁמַל (בַּחֲשֵׁכָה) (אוֹ בָּאוֹר)
(אוֹ בַּחֹם) (אוֹ בַּקֹּר) כָּתַב מֻחַמַּד אַל-סַאלְמִי:
“אֲנִי קוֹרֵא אֶת עִתּוֹן הָאֶתְמוֹל ¯ בַּאֲרוּחַת הַבֹּקֶר
כְּמוֹ עוֹלָל יוֹנֵק שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵעַ ¯ דָּבָר, אֶלָּא אֶת טַעַם הֶחָלָב”
אֲבָל אַתָּה לֹא תִּקְרָא אֶת הַשִּׁיר, כִּי כּוֹתְבוֹ אֵינוֹ יָדוּעַ
לֹא בַּמּוּבָן שֶׁל יָפְיָהּ הַלֹּא יָדוּעַ (הָעֲרָפֶל הַהוּא
נָמוֹג כְּבָר), אֶלָּא בְּמוּבָן שֶׁל לֹא מְפֻרְסָם, וְאִם תִּקְרָא
לֹא תִּתְפֹּס אֶת הַדִּמּוּי כִּי זִכְרוֹן הַיְנִיקָה מַגְעִיל אוֹתְךָ
מַרְאֵה הַהֲנָקָה דּוֹחֶה אוֹתְךָ (אִם אֵינֶנּוּ צִיּוּר בְּמוּזֵיאוֹן
אֵירוֹפִּי), וְתִתְבַּצֵּר שׁוּב בְּאֵירוֹפָּה שֶׁלָּנוּ, כָּאן בֵּין הַגְּדֵרוֹת
שֶׁבָּהּ הָאָב לֹא מַכֶּה אֶת יַלְדּוֹ, בְּאֵירוֹפָּה שֶׁלָּנוּ, כָּאן בֵּין
הַגְּדֵרוֹת, לֹא רוֹדְפִים בָּהּ זָרִים, בֵּין הַגְּדֵרוֹת תֵּשֵׁב, מוּל
עִתּוֹנַאי דּוֹחֶה, וּתְקַשְׁקֵשׁ, תִּבְכֶּה גַּעֲגוּעִים לְאֵירוֹפָּה תְּמוּרַת
מַשְׁקֶה, וְתֹאמַר כָּל מַה שֶּׁפָּשׁוּט לוֹמַר לְעִתּוֹנַאי דּוֹחֶה, נָחוּת
וְאַחַר כָּךְ לְגַנּוֹת פָּשׁוּט, וּלְגוֹנֵן פָּשׁוּט, וּלְהוֹקִיעַ עוֹד יוֹתֵר
פָּשׁוּט, וְאַחַר כָּךְ גַּם פָּשׁוּט לְהִתְלוֹנֵן, וּגְרָפוֹמָנִים יַעַמְדוּ
מִחוּץ לְחַלּוֹנְךָ כְּדֵי לְאוֹנֵן סֶרֶנָדָה מִתְחַסֶּדֶת, הַהִיסְטוֹרְיָה
נִגְמְרָה וְגַם הַהֲלִיכָה אֵינֶנָּה אֶלָּא צִפִּיָּה רוֹעֶדֶת לַמָּוֶת וְלַהִלָּה
שֶׁתִּקָּרַע, שֶׁתָּפֵר וְתִתָּפֵר כְּמוֹ תַּכְרִיךְ, וְתִקָּרַע וְתָפֵר וְתִתָּפֵר
וְתִקָּרַע וְתָפֵר וְתִתָּפֵר, בְּאֵין פְּאֵר וְאֵין תְּפִלָּה לִשְׁלוֹם
הַמֵּת עוֹד בְּחַיָּיו, אֵיךְ דִּבַּרְתָּ עִם תּוֹעֲבַת הַ-Bild הַמְּקוֹמִי
עִבְרִית מְאוּסָה, וְלֹא זָכַרְתָּ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה.

וּמֵעֵבֶר לַחוֹמָה, בַּמְּעָרוֹת, אִשָּׁה עֵירֻמָּה, שְׁחֻמָּה
לֹא צְעִירָה, מַצְמִידָה בְּשַׂר פַּג חַי לִבְשָׂרָהּ, שֶׁיֵּחַם
לוֹ וְלָהּ, שֶׁיִּחְיֶה הַגּוּף הַכּוֹאֵב, הַקָּדוֹשׁ, הָעֵירֹם שֶׁל
הַבֵּן, וְעַד שֶׁיִּגְדַּל, יְדַבֵּר שְׁתַּיִם שָׁלֹש לְשׁוֹנוֹת לְפַרְנָסָה
וְלִמְנוּסָה, רַק אַחַת תִּהְיֶה שְׂפַת הָאָדוֹן, עִם הַשּׁוֹט, עִם הַסֵּפֶר
הַתֹּאַר, הַוּוֹדְקָה, הָאֱמֶת, הָעִתּוֹנַאי הַמְחַרְטֵט, וְכַמּוּבָן הַכֶּנֶס
הָאָקָדֶמִי עַל הַגּוּף הָעֵירֹם, הַקָּדוֹשׁ, הַשּׁוֹתֵת, הַחוֹטֵא, וְאִם
יָמוּת, יָמוּת מְסֻמָּם בְּצַד דֶּרֶךְ, וּמִישֶׁהוּ יָבוֹא יְטַאטֵא אוֹתוֹ
לִקְבוּרָה עִם אֲחֵרִים, וְאִם יִחְיֶה, יְטַאטֵא גְּוִיּוֹת אֲחֵרוֹת לַקְּבָרִים
וּמִשְּׁמוֹ יָבוֹאוּ מַרְצִים בְּכִירִים וִידַבְּרוּ עַל הַגּוּף הֶחָשׂוּף תְּמוּרַת
מַעֲנָק לַחוֹקְרִים אֶת הַגּוּף הֶחָשׂוּף, לְבוּשִׁים כַּמּוּבָן וּמְדַבְּרִים
מִכְבָּסָה, אֶת הָרִיק מַסְתִּירִים תְּאָרִים וּמַסְעוֹת חֲזִירִים, אַשְׁרֵי
הַזָּרִים, כִּי אֶזְרָחוּת הָאָרֶץ הַזֹּאת הִיא קְלָלָה, וְזָכוֹר אֵת אֲשֶׁר
קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וְכֵן “דַּע כִּי הַשַּׁלִּיט, כְּשֶׁהוּא לְעַצְמוֹ חַלָּשׁ הוּא וּמוּטָל
עָלָיו עֹל כָּבֵד; לְפִיכָךְ אֵין לוֹ בְּרֵרָה אֶלָּא לְהִסְתַּיֵּעַ בַּאֲנָשִׁים כְּמוֹתוֹ”
כָּךְ כָּתַב אִבְּן חַ’לְדוּן (נָתַן לִי אֶת הַסֵּפֶר הַזֶּה שֶׁאֶקְרָא, מְנַשֶּׁה עִידָה
בַּנַּאי מְלֻמָּד, לֹא מַלְשִׁין, לֹא בּוֹגֵד, עוֹבֵד לְמִחְיָתוֹ, אוֹכֵל כָּשֵׁר, שׁוֹמֵר
שַׁבָּת, עִירָאקִי, לוֹמֵד גְּמָרָא, אִישׁ מְעָרָה, מִמֶּנּוּ תְּבַקֵּשׁ סְלִיחָה וְכַפָּרָה).
וְזָכוֹר אֵת אֲשֶׁר קָרְךָ בַּדֶּרֶךְ וַיְזַנֵּב בְּךָ, כָּל הַנֶּחֱשָׁלִים אַחֲרֶיךָ, וְאַתָּה עָיֵף וְיָגֵעַ