1.
“בַּלֵּילוֹת פָּנַיִךְ שׁוֹקְטוֹת כִּפְנֵי מַלְאָךְ
נַעֲרָה שֶׁנָּשָׂאתִי
לְאִשָּׁה. אֲנִי יָכוֹל לְשַׁחְזֵר אֶת מַרְאֵךְ
אֵיךְ יִהְיֶה בְּעוֹד שְׁלֹשִים שָׁנִים

אֲנִי יָכוֹל מִצַּד אֶחָד לְהָעִיר אוֹתָךְ
לְבַקֵּשׁ מִמֵּךְ שֶׁתִּשְׁכְּבִי אִתִּי עַכְשָׁו, מִצַּד שֵׁנִי
יֵשׁ לָנוּ זְמַן עוֹד שְׁלֹשִים שָׁנִים מָה
הַחִפָּזוֹן הָאֶרוֹטִי הַזֶּה”, כָּתַבְתִּי
לִפְנֵי שְׁלֹשִים שָׁנָה

2.
לַבְנִין הַזְּמַן שֶׁלִּי הָיָה לַעֲטַלֵּף
כָּבֵד, כְּאִלּוּ לְעָצְרוֹ מֵעוּף יָכֹלְתִּי
כְּאִלּוּ לְגַמְּדוֹ יָכֹלְתִּי עַד כְּדֵי שִׁיר
אַהֲבָה מֻפְקָר עַל זְמַן, כְּאִלּוּ חָג
עַל מְקוֹמוֹ חֲדוּר שִׂמְחָה, עַל יוֹם
קָצָר בֶּן עַשְׂרוֹת שָׁנִים, כְּאִלּוּ לֹא
הִתְכּוֹנַנְתִּי לַשָּׁנִים הַבָּאוֹת שֶׁבָּן פָּנַיִךְ
מְלֵאוֹת כְּאֵב, וְאֵינִי יוֹדֵעַ הֵיכָן אַתְּ, וּמַה
מַּעֲשַׂיִךְ, כִּי לֹא הָיָה לָנוּ זְמַן
אֶחָד, אֶלָּא זְמַנִּים שׁוֹנִים וְנִפְרָדִים
כְּמוֹ מְאוּרוֹת לִנְחָשִׁים תְּמִימִים
עַד צֵאתָם אֶל הָאוֹר בַּחֹם שֶׁל
חֹדֶשׁ מַאי וּבְלֹעוֹתֵיהֶם רַעַל
הַדִּבּוּר עַל דָּא וְרַעַל הַדִּבּוּר
עַל הָא, וְרַעַל הַשְּׁתִיקָה, וְרַעַל
חֲלוֹמוֹת, רַעַל הַזְּמַן הַנִּמְסָךְ
לְתוֹךְ זְמַנֵּינוּ הַנִּפְרָדִים, כְּמוֹ
לְכוֹסוֹת נִפְרָדוֹת, כָּל אֶחָד
יִשְׁתֶּה וְיָמוּת בְּתוֹרוֹ רָחוֹק
לְחוּד, וְהָאַהֲבָה הַהִיא
שֶׁהָפְכָה לְטִינָה, תִּמָּחֵק
סוֹף סוֹף. הֵן לֹא יָכֹלְתִּי
לְתָאֵר, לוּ רַק יָכֹלְתִּי
לְשַׁעֵר

נובמבר 2007 – מאי 2011

3.
וְאַחַר כָּךְ הַטֶּלֶפוֹן עַל הַגְּרוּרוֹת
וְהַצִּטּוּט שֶׁל הַשּׁוּרוֹת
“בַּלֵּילוֹת פָּנַיִךְ שׁוֹקְטוֹת
כִּפְנֵי מַלְאָךְ, נַעֲרָה שֶׁנָּשָׂאתִי לְאִשָּׁה”

4.
רוּחַ בָּא פִּתְאֹם אִלֵּם אֶל תּוֹךְ
הַשִּׁבֳּלִים, מְעַרְבֹּלֶת נִפְעֶרֶת
חוֹר וְנֶעֱלֶמֶת, וְשׁוּב הַשִּׁבֳּלִים
שׁוּרוֹת שְׁלֵמוֹת, זָעוֹת בְּשֶׁקֶט
שֶׁקֶט, לֹא חֶרְמֵשׁ לוֹ, לֹא קוֹצֵר
הַמָּוֶת.

אַל תִּרְאוּנִי שִׁכּוֹר, שֶׁאֲנִי הוֹלֵךְ
וּמְדַבֵּר עַל לִבִּי. הִנַּחְתִּי לַזְּמַן
לְפַיֵּס וְחִכִּיתִי מְדַבֵּר בְּלִבִּי לַיּוֹם
שֶׁנְּדַבֵּר בֶּאֱמֶת אֲבָל הַיּוֹם פָּנָה.
(כָּתוּב: רְשָׁעִים מְדַבְּרִים בְּלִבָּם).

דצמבר 2011