וְאָז נִקִּינוּ אֶת עַצְמֵנוּ, אַתְּ
מִמֶּנִּי וַאֲנִי מִמֵּךְ. מִכָּאן וּלְהַבָּא
נִהְיֶה מְאֻשָּׁרִים, אֲנִי בִּלְעָדַיִךְ
וְאַתְּ לְבַדֵּךְ. הָאֹשֶר, הֵבַנְתִּי
אֲנִי, הוּא עִנְיָן כָּבֵד, לְבָבִי
מְרַתֵּךְ. הָאֹשֶר, הֵבַנְתְּ אַתְּ
הוּא מָתוֹק, חָבִיב, מְרַכֵּךְ. וְכָךְ
אֶשָּׂא אוֹתָךְ תָּמִיד, זוֹכֵר אֶת
אָשְׁרִי הֶעָמֹק אֶצְלֵךְ, שׁוֹכֵחַ
אֶת כִּעוּרֵךְ. וְכָךְ תִּשְּׂאִי אוֹתִי
תָּמִיד, זוֹכֶרֶת אֶת הַזְּוָעָה
הַזֹּאת, אֲנִי בְּתוֹר אָשְׁרֵךְ.