אָבִיב מְפַרְפֵּר מִתּוֹךְ הַחוֹל, גּוּר בְּלִי
שֵׂעָר, חָמִים, לַח. לֹא אֶחָד הָעוֹלָם
רַק לִפְעָמִים נִרְאֶה אֶחָד. גַּגּוֹת דּוֹלְפִים
עֹבֶשׁ אֲבִיבִי פּוֹרֵחַ בַּקִּירוֹת. גַּל חֹם פּוֹלֵחַ
טֶבַע רוֹעֵד בְּרוּחַ בֹּקֶר, עָלֶה חָדָשׁ רוֹעֵד
לֹא הָיָה כָּאן קֹדֶם, וּבֹקֶר אֶחָד גַּם עֵץ
הַשֵּׁיזָף, כֻּלּוֹ עָטוּי פְּרָחִים לְבַנְבַּנִּים. אוּלַי
יֵשׁ גַּם עוֹנוֹת אֲחֵרוֹת, בִּמְקוֹמוֹת אֲחֵרִים, בָּהֶם
מְזַלְזֵל הָעוֹלָם בִּפְעִילָיו הַמַּזִּיעִים, שׁוֹאֲגֵי פְּקֻדּוֹת
וְהוּא מַעֲמִידָם בִּמְקוֹמָם הַזָּעִיר, קָצִין מְגָרֵשׁ
מִשְׁפָּחָה שְׁלֵמָה, יָדָיו עַל מָתְנָיו, פִּיו כֵּהֶה, מִצְחוֹ
שְׁטוּף זֵעָה, וְכָל הַמַּאֲמָץ הַזֶּה לְיַד אֲדֹם חָזֶה
אֶחָד, מְצַפְצֵף בִּפְעַלְתָּנוּת גְּדוֹלָה בְּלִי לָזוּז, רַק
הָעֵינַיִם מִתְרוֹצְצוֹת מִצַּד לְצַד, אַחַר כָּךְ מַחֲלִיף
הַצִּפּוֹר עָנָף, אֲסִירִים כְּפוּתִים בַּשָּׂדֶה, וּסְבִיב
כַּף רַגְלוֹ שֶׁל הַקַּלְגַּס פּוֹרְחִים שְׁלֹשָה סֵיפָנִים
אֶחָד לָבָן, שְׁנַיִם וְרֻדִּים, וְהַכַּלָּנִיּוֹת אֲפֵלוֹת

(וּכְלוּם בֶּאֱמֶת דְּבָרָיו שֶׁל רַב-סֶרֶן, מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר
הֵם זִמְזוּם אֶחָד, נִמְחָק, מִפְּנֵי כֹּחָם שֶׁל הַחַיִּים?)