אֶת הַפַּרְדֵּס שֶׁהִתְמַזְמַזְנוּ בּוֹ מְלֵאֵי בּוּשָׁה
וַאֲבָרֵינוּ כַּמָּה בָּעֲרוּ, צְמַרְמֹרֶת וּנְשִׁיקוֹת
רַכּוֹת, כַּפְתּוֹר קָרוּעַ וּלְטִיפוֹת מְלֵאוֹת בּוּשָׁה
וְרִיץ’ רַץ’ מִסְתַּבֵּךְ, וְחָזִיָּה רָזָה-רָזָה, וְשִׁכּוֹרִים
מֵרֵיחוֹתֵינוּ וּמֵרֵיחַ הַפְּרִיחוֹת, אֲפִלּוּ לֹא עָקְרוּ
יִבְּשׁוּ בְּלִי שׁוּם בּוּשָׁה, וְלֹא בָּנוּ דָּבָר עַל פְּנֵי
הָאֲדָמָה הָאֲדֻמָּה, הַמְכֻסָּה בַּחֹרֶף חַמְצִיצִים
בַּקַּיִץ רַק קוֹצִים. חָזְרוּ הַהֲדָרִים לִהְיוֹת חֻשְׁחָשׁ
קוֹצִים לְרָאשֵׁיהֶם, מַלְכֵי הַיְּהוּדִים, הָיֹה-הָיָה
שָׁמוּטִי שֶׁקָּרְאוּ לוֹ Jaffa, וְ-Jaffa הִיא עַכְשָׁו
(חַסְרַת בּוּשָׁה) גֶטוֹ שֶׁל חָלָב וּדְבַשׁ וְיַהֲלוֹמִים, בְּתוֹךְ
בִּיּוּב הָעֹנִי. הֶחְמִיצוּ הַפֵּרוֹת, וּמִתַּחְתָּם מְבַצְבְּצִים
קְבָרִים בִּמְקוֹם מִזְמוּז עִוֵּר, אִלֵּם, רָחוֹק