בְּסוֹף הַשִּׁיר הַזֶּה יֵחָקֵק תַּאֲרִיךְ חַד-פַּעֲמִי. הַשַּׁיִשׁ
עַל עַצְמוֹת הוֹרַי כְּבָר מַעֲלֶה אֵזוֹב, הוֹרֵיהֶם שְׁכוּחִים
כִּצְדָפִים אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, חֵרֶשֶׁת נִרְצַחַת בִּנְיוּ יוֹרְק
הַמְכֻנֶּה נָדָב פּוֹסֵל אֶת עַזְמִי, סִילְוֶסְטֶר רוֹדֵף אַחֲרֵי טְוִויטִי
אִישׁ שׁוֹאֵל אִשָּׁה: “Dans la bouche ou dans le cul?”
הֶסְקִי מַחְמִיץ, י”ב חַתְנֵי הַפְּרָס חוֹזְרִים אִישׁ אִישׁ לְחוֹרוֹ
בְּתוֹרוֹ, לִשְׂכָרוֹ, גַּן עֵדֶן מֻבְטָח בְּהַגְרָלוֹת, בְּמָוֶת, יָגוּאַר
מֵצִיץ מִן הַחֲשֵׁכָה, מַזְמִין אוֹתִי לְהִטָּרֵף, מֵרֹב תְּשׁוּקָה
יְלָדִים שׁוֹאֲלִים אֶת אִמָּא “יַאמַא, מִי בּוֹעֵט בַּדֶּלֶת?”
“מָתַי תַּתְחִיל הַהַפְצָצָה?” “אֵיךְ אֶעֱלֶה הַשָּׁמַיְמָה מַהֵר
בְּלִי לִסְבֹּל?” עֹנִי מֻבְטָח גַּם לָנוּ. בַּחוּץ מִשְׁתּוֹלֵל קַבְּרָן
הַשֶּׁקֶט, בִּרְכָתוֹ הַיְחִידָה הִיא הַשִּׁכְחָה. אֲנִי מְחַמֵּם אֶת חֲדַר
בְּנִי, מִתְפַּלֵּל בְּלַחַשׁ לִשְׁלוֹם יְלָדִים אֲחֵרִים, אָסוּר לִי לִנְקֹב
כָּאן בִּשְׁמָם, אַף שֶׁאֵין לִי כַּוָּנָה לָרוּץ לַכְּנֶסֶת, וְלֹא לִכְתֹּב
רַב-מֶכֶר, וְלֹא לָרֶדֶת לְקֶבֶר אָבִי וְאִמִּי, לְגַלּוֹת לָהֶם אֶת
שֶׁאִחַלְתִּי בְּלַחַשׁ לְנֶכְדָּם, בְּדִיּוּק בַּחֲצוֹת, כְּשֶׁהֵחֵלָּה הַשָּׁנָה
הַחֲדָשָׁה, כְּמוֹ פַּרְפַּר הַלֵּב רִפְרֵף לוֹ פִּי עַל עוֹר פָּנָיו הַנִּיחוֹחִי
וְעֵינַי יְבֵשׁוֹת כְּמוֹ נְיָר, שֶׁתַּצְלִיחַ לְהֵחָלֵץ מִכָּאן, לֹא לִזְכֹּר
לֹא לְהִזָּכֵר, כַּתַּאֲרִיךְ הַזֶּה, אוֹ הַזֶּה

1.1.2003