לֵךְ אֶל בֵּית הַיּוֹלְדוֹת
וּסְפֹר אֶת הַוְּלָדוֹת כַּמָּה
יִלּוֹדִים עֲרָבִים עַל כָּל
עֲשָׂרָה יְהוּדִים וְקַח לְךָ
וָלָד יְהוּדִי, גַּדֵּל אוֹתוֹ
וּשְׁלַח אוֹתוֹ אֶל בֵּית
הַיּוֹלְדוֹת שֶׁיִּסְפֹּר אֶת
הַוְּלָדוֹת, כַּמָּה יְלָדִים
עֲרָבִים עַל כָּל עֲשָׂרָה
יְהוּדִים, וּכְשֶׁיָּבִיא תִּינוֹק
שֶׁיִּגְדַּל וְיֵלֵךְ אֶל בֵּית
הַיּוֹלְדוֹת לִסְפֹּר אֶת
הַוְּלָדוֹת כַּמָּה יְלָדִים
עֲרָבִים עַל כָּל עֲשָׂרָה
יְהוּדִים, וּכְשֶׁיִּגְדַּל הַנֶּכֶד
שֶׁלֹּא יִשְׁכַּח לָלֶכֶת אֶל
בֵּית הַיּוֹלְדוֹת לִסְפֹּר
אֶת הַוְּלָדוֹת, דּוֹרוֹת
עַל דּוֹרוֹת שֶׁל סוֹפְרִים
וְסוֹפְרוֹת, מִתְעַסְּקִים
בְּמִכְסוֹת, בְּמִסְפָּרִים
בִּתְעוּדוֹת, בְּמִבְנֵי
גֻּלְגּוֹלוֹת, בְּפִצְעֵי
הַזֶּהוּת, בַּמֻּגְלוֹת
בִּקְצָרָה בָּעִנְיָן
הַלְּאֻמִּי, מִי הוּא
מִי, וּמִי אֵינֶנּוּ מִי,
וְתַחְתְּמוּ בִּיבָבָה,
“אֶזְרָחִים נֶגֶד
זְכוּת הַשִּׁיבָה”.

(תַּחַת בְּרוֹשׁ יַעֲלֶה
הַנַּעֲצוּץ וְתַחַת הֲדַס
יַעֲלֶה הַסִּרְפָּד)