קטעי וידאו / הצבעה לטקסטים

2. לא אחנוק אותך

ספר העדר

אחרי החתונה

שיר נגד בושה

ראשון: הסקנדל של חנוך לוין

שני: קומדיה

רביעי: על הלשון

חמישי: התשוקה ל’דבר עצמו’ וביטולה

שישי: “דַּמּוּ לָכֶם לא-כלום”

שביעי: ‘משחקי חפץ’

שמיני: כפילים

תשיעי: אנחנו (העבדים) והם (האדונים)

עשירי: הקומדיה הפְּרֶה-אדיפאלית

גוף

פרק אחרון – עמודי הסיום

מיתר

מת הגבר בן שלושים וחמש

9. [הייתי ציפור]

פתיחה / רואים אלוף

1. [בלילות אני ער]

4. אגע בָּךְ בעלטה

פקודת יום

נוקטורנו (2006)

הוי ביכנר

בחירות

1

שומרי ראש

שַעַר ריק

יַעֲמֹד בְּנִי

נערת הרוֹק

עונות

מותו של סוכן הש.ב. בנציון שטרקמן

אבא של רחלי שהיה שחקן

“לֹא חַיֵּי עוֹלָם וְלֹא יְרוּשָׁלַיִם” מבט מן המערב: זך, ויזלטיר, רביקוביץ

מבוא: מ”האדם באוהל” עד ל”וילה בג’ונגל”

פרק ו’: (25.12.84) אֲדַמְּךָ אֲכַנְּךָ ולא יְדַעֲתִיךָ

האירוניה של האדון ומות השירה, המקרה של אבידן

פרק ראשון

בלדה

אֱהַב אָחֵר מדוּמֶה וּשְׂנא אָחֵר מַמָּשִי; תהפוכות אהבתו של פייר פאולו פאזוליני לַקולקטיב הַמכוּנֶה ‘העם’

השואה היא שלנו (של כל הלא-מוסלמים); סוד הקסם של אושוויץ והשואה כגילוי מחדש של העבר האירופי המאוחד

“סיפור על אהבה וחושך”: תעמולה, נרקיסיזם והמערב

“כמה נמאס לי לקנא בצרפתים”, חנוך לוין ותודעת הפרובינציאליות; בין “הרטיטי את לבי” ל”הבכיינים”

כוונה