יוקר המחיה

אִמָּא יְקָרָה וְאַבָּא יָקָר
מִן הָרֶגַע הַקָּדוֹשׁ שֶׁהַזֶּרַע
הִפְרָה אֶת הַבֵּיצִית, בִּנְכֶם הַיָּקָר
הָיָה יָקָר לָנוּ, הִשְׁקַעְנוּ בָּעֻבָּר
יוֹתֵר מִשֶּׁהִשְׁקַעְנוּ בְּכָל עֻבָּר
אַחֵר, כִּי הָעֲרָבִי לֹא יֵלֵךְ לַצָּבָא
וְלָמָּה לְהַשְׁקִיעַ בּוֹ, וּכְשֶׁתִּינוֹקְכֶם
הַיָּקָר נוֹלַד, הָיָה מְחִירוֹ כְּבָר גָּבוֹהַּ
יוֹתֵר, וְהִשְׁקַעְנוּ בּוֹ יוֹתֵר מִשֶּׁהִשְׁקַעְנוּ
בְּכָל תִינוֹק אַחֵר, כִּי הָעֲרָבִי לֹא יֵלֵךְ
לַצָּבָא וְלָמָּה שֶׁנַּשְׁקִיעַ בּוֹ כְּמוֹ בְּתִינוֹקְכֶם
שֶׁהָיָה לְיֶלֶד יְהוּדִי יָקָר, וּבוֹ הִשְׁקַעְנוּ הַרְבֵּה
יוֹתֵר מִשֶּׁהִשְׁקַעְנוּ בְּיֶלֶד זוֹל, כִּי הָעֲרָבִי לֹא
יֵלֵךְ לַצָּבָא וְלָמָּה שֶׁנַּשְׁקִיעַ בּוֹ כְּמוֹ בַּיֶּלֶד הַיָּקָר
שֶׁלָּכֶם, וּכְשֶׁהָלַךְ בִּנְכֶם הַיָּקָר לַצָּבָא, הִשְׁקַעְנוּ
בּוֹ עוֹד הַרְבֵּה, עוֹד הַרְבֵּה מְאוֹד, דָּמוֹ יָקָר לָנוּ
עַל כָּל הָרוּג שֶׁלָּנוּ גָּבִינוּ מְחִיר גָּבוֹהַּ פִּי
כַּמָּה וְכַמָּה, לֹא לְחִנָּם הִשְׁקַעְנוּ בְּבִנְכֶם הַיָּקָר
מַה שֶּׁהִשְׁקַעְנוּ, וּתְמוּרָתוֹ יָצַקְנוּ עוֹפֶרֶת רְתוּחָה
בְּפִיּוֹת הָעֲרָבִים, לַמְרוֹת לִבֵּנוּ הַטּוֹב, אֲבָל יֵשׁ
גְּבוּל לַמְּחִיר שֶׁאוֹתוֹ אֶפְשָׁר לְשַׁלֵּם בְּעַד בִּנְכֶם
הַיָּקָר, הֲיִיתֶם צְרִיכִים לַחְשֹׁב עַל הַגְּבוּל הַזֶּה
כְּשֶׁהֶאֱמַנְתֶּם לָנוּ, כְּשֶׁאָמַרְנוּ לָכֶם “בִּנְכֶם הַיָּקָר”
וְלֹא שְׁאַלְתֶּם כַּמָּה יָקָר וּלְמִי, וְכַמָּה
קַר, אִמָּא, אַבָּא, כַּמָּה קַר