בְּעַלְוַת הַחֹשֶךְ
כְּמוֹ צִפּוֹר לַחַת
נוֹצוֹת, בָּא הַשַּׁחַר
לְגַיֵּס: “קוּם, כְּבָר
מִלְחָמָה”. לֹא שָׁאַל
נֶגֶד מִי אוֹ נֶגֶד מָה
לֹא חָשַׁב כַּמָּה
זְמַן תִּמָּשֵׁךְ, “מָה
הַשָּׁעָה?” לַצְּלָלִית
בַּחַלּוֹן, כְּמוֹ עָשָׁן
שָׁחוֹר נִכְנֶסֶת, אוֹ
לִקּוּי חַמָּה. “עַכְשָׁו
קַיִץ”, צָחַק מַמְתִּיק
סוֹד, מִלְחָמָה
מַתְחִילָה תּוֹךְ דַּקּוֹת
וְנִגְמֶרֶת
וַדַּאי
בְּלִי
סְפֵקוֹת.