זיעה

בְּלִי חֻלְצָה חִכְּתָה
שְׁפוּפָה, שְׂעָרָהּ הַשָּׁחֹר
(כְּמוֹ בַּחֲפִיפָה) הִמְתִּין וַדַּאי
לַלְּטִיפָה. נָגַעְתִּי בְּגַבָּהּ, עוֹר
בְּעוֹר. אוּלַי כְּשֶׁרָטְטָה הִבְחַנְתִּי בַּזֵּעָה.
אוּלַי הִזִּיעָה כְּשֶׁכִּבִּיתִי אֶת הָאוֹר.
אוּלַי פָּלְטָה זֵעָה כְּשֶׁבָּאָה, אַחַר
כָּךְ זָעָה פַּעַם אַחַת וְדַי. הִפְסַקְתִּי.

הִתְלַבְּשָׁה/הִתְבַּיְּשָׁה/הִתְיַבְּשָׁה
(כְּמוֹ אַחֲרֵי רַחְצָה). לֹא רוֹצָה אָז לֹא
נִמְלֵאתִי גֹּעַל, אֲנִי חוֹשֵׁב. כָּאן נָחוּץ
פֹּעַל. מַשֶּׁהוּ הִשְתַּנָּה. אֵינֶנִּי יָכוֹל
לְדַיֵּק בְּלִי לִכְתֹּב אֶת הַמִּלָּה גֹּעַל