עֲטַלֵּף גָּדוֹל הַלַּיְלָה
מַכֶּה בְּחַלּוֹנֵנוּ, קוֹרֵא
קְחוּ אִתְּכֶם אֶת בִּנְכֶם
אֶת יְחִידְכֶם, אֲשֶׁר אֲהַבְתֶּם
וְתִבְרְחוּ (שָׁם עֲשָׁשִׁית, שָׁם
פֶּתַח, שָׁם תִּקְוָה). כֵּן, כֵּן
שָׁם עֲשָׁשִׁית, כֵּן, כֵּן
שָׁם פֶּתַח, אֲבָל שׁוּם תִּקְוָה
שָׁם, אֶלָּא עָנְיֵנוּ סוֹהֵר
מְמֻשְׁמָע, לֹא נָם, לֹא יָשֵׁן
וְלִפְעָמִים בָּאִים אוֹרְחֵינוּ
הַחֲשׁוּבִים לְבַקֵּר, “אֵלֶּה
הַחֲבֵרִים שֶׁלָּכֶם?” שׁוֹאֵל
מְפַקֵּד הַכֶּלֶא, מִתְפַּעֵל
וּבִמְקוֹם לוֹמַר: כֵּן, הַמְפַקֵּד
אֲנַחְנוּ מְמַלְמְלִים: “יָבוֹא גַּם
יוֹמָם, הַמְפַקֵּד”, וְלוֹחֲשִׁים:
“גַּם יוֹמְךָ, הַמְפַקֵּד”, יָבוֹא
יוֹמְכֶם, הָהּ, רֹאשְׁכֶם הַמְקַפֵּץ
הוֹפּ-הוֹפּ, יָבוֹא יוֹמְכֶם.
(עֲשָׁשִׁית מָשִׁיחַ בִּלְחִישָׁה)