בְּנִי, מִצִּדִּי אַל תָּכִין בִּכְלָל שִׁעוּרִים, כָּל חַיֶּיךָ, אוֹ
אֲפִלּוּ תָּכִין בְּקַפְּדָנוּת כָּל חַיֶּיךָ שִׁעוּרִים וּתְנַגֵּן מִצִּדִּי
כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ שִׁירֵי צָבָא בַּפְּסַנְתֵּר וְתִשְׁכַּח אֶת הַפְּרֶלוּד
שֶׁל שׁוֹפֶּן, אִתּוֹ אַתָּה מְהַפְּנֵט אוֹתִי כָּל עֶרֶב, וְלֹא תִּקְרָא
כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ שׁוּם סֵפֶר, אוֹ אֲפִלּוּ תִּקְרָא כָּל חַיֶּיךָ סְפָרִים
שֶׁל עָמוֹס עוֹז, וְתִחְיֶה כָּל חַיֶּיךָ מֵעֲבוֹדַת אֲחֵרִים, אוֹ עַל
רִוְחֵי אֲחֵרִים, וּמִצִּדִּי תִּשְׁמַע סִפּוּרִים אֲיֻמִּים וְנוֹרָאִים
אוֹדוֹתַי, וַאֲפִלּוּ תַּאֲמִין לָהֶם, אוֹ אֲפִלּוּ תִּשְׁכַּח אוֹתִי, שָׁנִים
רַבּוֹת אַחֲרֵי שֶׁכְּבָר לֹא אֶהְיֶה, רַק שֶׁתִּחְיֶה הַרְבֵּה, תִּחְיֶה
הַרְבֵּה, בְּנִי. אֲנִי לֹא רוֹצֶה לְהַסְפִּיד אוֹתְךָ וְלֹא לִנְאֹם בְּשִׁמְךָ
הַמְסֻתָּת בְּשַׁיִשׁ. בְּנִי, בְּנִי יְחִידִי אֲשֶׁר אָהַבְתִּי, אַל תֵּלֵךְ
לִצְבָאָם, לְמִלְחַמְתָּם. שֶׁלֹּא תִּתְפַּתֶּה