כָּזֶהוּ הַסְּתָו, צֶבַע
הֶעָלִים כְּצֶבַע
הָעֶרֶב, כְּצֶבַע
הַיַּיִן, כְּצֶבַע
הַדָּם, אִטִּי
מִכְּדֵי לַעֲקֹב, מָהִיר
מִכְּדֵי לִזְכֹּר
אֶת הַשִּׁנּוּי
וּכְלוּם לֹא נִגְזַר
עַל הַפִילוֹסוֹפְיָה
לְהַכְחִישׁ אֶת
הַמִּשְׁתַּנֶּה לְאַט
מִכְּדֵי לְהִתְבּוֹנֵן
מַהֵר מִכְּדֵי לַחְשֹׁב?
גַּם הַלָּשׁוֹן כְּבֵדָה
מִכְּדֵי לְדַיֵּק
מַעֲמִידָה פְּנֵי
כֹּל יְכוֹלָה, הַדִּבּוּר
מַטְעֶה, מִתַּחְתָּיו
שְׁתִיקָה וְגִמְגּוּם

אַף פַּעַם לֹא לָמַדְנוּ
בֶּאֱמֶת לְבָרֵךְ עֲלֵיהֶם
וְאַף עַל פִּי כֵן, הַיְדִיעָה
הִיא הַכָּרַת הָרֶגַע
הַכּוֹאֵב, לִפְנֵי הַצְּעָקָה
אַחֲרֵי הַמַּכָּה, שֶׁהַמַּר
מֵצִיף בְּדָם חָמוּץ מִכְּאֵב
וְיֵשׁ לְבוֹדְדוֹ, לִטְבֹּל בּוֹ
לִשְׁתֹּק. הוּא הַנּוֹשֵׂא

וְאַתְּ הַיּוֹדַעַת: מִן
הָרֶגַע הַכּוֹאֵב
מַתְחִילָה הָאֱמֶת
וּכְלוּם לֹא מָנְעָה מִמֶּנּוּ
הַלָּשׁוֹן אֶת שְׁמוֹ?

אֲבָל מִי צָרִיךְ שֵׁם?
וּמַדּוּעַ כֹּה גָּדוֹל הַפַּחַד
לְגַמְגֵּם? וּמַדּוּעַ כֹּה גְּדוֹלָה
חֶרְפַּת הַשְּׁתִיקָה? הֲרֵי מִכָּאן
בּוֹקַעַת רִמַּת הַפִילוֹסוֹפִים
לְהָרִיעַ לָרוֹצֵחַ
לַמְעַנֶּה, לַשַּׁקְרָן

אֲנַחְנוּ שֶׁלָּמַדְנוּ לְנַגֵּן סֻלָּם
בִּמְשִׁיכַת קֶשֶׁת, לָשִׁיר
בַּיִת בִּנְשִׁיפָה אַחַת, אֲנַחְנוּ
גַּם הִתְאַמַּצְנוּ לַחְשֹׁב מֵחָדָשׁ
אֶת שֶׁרִסְּקוּ הַפִילוֹסוֹפִים
אֲבָל עַכְשָׁו נִקְרָא לַדִּמְיוֹן:
הָשֵׁב לָנוּ אֶת הָרֶגַע הַמַּר

הַבְּשׂוֹרָה הַנּוֹרָאָה מִכֹּל.
הַמְעֻנֶּה לִפְנֵי הַהוֹדָאָה.
הָאָסִיר לִפְנֵי הַזְּעָקָה
בַּכְּנִיסָה אֶל הַתָּא.
הָרֶגַע בּוֹ מַשִּׂיגִים הַכְּלָבִים
אֶת הַנַּעַר וְהוּא בְּעֵינֵי פֶּחָם
מַבִּיט מִן הָאָרֶץ בְּרוֹצְחָיו
לִפְנֵי הֲרִיגָתוֹ
אֲנַחְנוּ שֶׁלָּמַדְנוּ לְדַבֵּר טוֹב
מֵהַפּוֹשְׁעִים סְבִיבֵנוּ, נַקְשִׁיב
לָאֵלֶם, לַלָּשׁוֹן שֶׁנִּכְרְתָה
בִּשְׁבִיל דִּבּוּרֵנוּ. הִנֵּה
הָעֶרֶב יוֹרֵד

הִנֵּה עֶרֶב יוֹרֵד.
אֵין בִּי חֲרָטָה וְלֹא
גַּעְגּוּעִים, הַמָּוֶת מְטַפֵּס
בְּתוֹכִי לְאַט כְּמוֹ גַּנָּב עוֹטֶה
מַסֵּכָה, חֲלוֹמוֹתַי כְּבָר לֹא
יִתְגַּשְּׁמוּ, הַמַּר רַב מִן הַמָּתוֹק
הַשֶּׁפַע מְסַנְוֵר בְּזָרוּתוֹ, סְבָבוּנִי
כְּלָבִים עֲדַת מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי.
הַהֹוֶה
גַּם הַמַּאֲבָק עַל הַחַיִּים
מְקֻלָּף מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ לֵב
נִשְׁלָף, מְדַמֵּם, חַי, וּמוּלוֹ
אַתְּ מַקְשִׁיבָה: גִּדּוּל מַמְאִיר
אוֹ נִרְדָּף נוֹרֶה בֵּין עֲצֵי הַזַּיִת
וְגַם כָּאן מְרַשְׁרְשִׁים סַרְסוּר
הַלָּשׁוֹן וְזוֹנַת הַפִילוֹסוֹפְיָה

(אֲבָל אַתְּ תֹּאמְרִי:
בֵּין הָרֶגַע לַשֶּׁקֶר
יֵשׁ דֵּי מִלּוֹת אֱמֶת
שֶׁטֶּרֶם אָמַרְנוּ, טֶרֶם
נִקִּינוּ. וַאֲנִי אֲצַטֵּט:
“מִי כָּמוֹךָ אַב
הָרַחֲמִים, זוֹכֵר
יְצוּרָיו”)