אֲנִי הוֹדֵף אֶת קוֹלִי מִן הַשְּׁפוֹפֶרֶת כָּאן
עֲשֶׂרֶת אַלְפֵי קִילוֹמֶטְרִים עַד הַשְּׁפוֹפֶרֶת בְּיָדֵךְ הַחַמָּה
מִתְעַנֵּג עַל הַמּוֹנֶה בַּמֶּרְכָּזִיָּה הַבֵּינְלְאֻמִּית
אֵיךְ הוּא שׁוֹאֵב אֶת זְהַב אַהֲבָתִי מִמֶּנִּי אַחַר כָּךְ
אֵשֵׁב שָׁקֵט כָּל הָעֶרֶב אַקְשִׁיב לִמְרִיטַת הַלֵּב
עוֹף עָרוּף וְאַחַר כָּךְ אָשׁוּב לְהִתְרוֹצֵץ לֵילוֹת
רַבִּים בָּרְחוֹבוֹת כְּמוֹ לִגְיוֹנוֹת רָמַסְתִּי אֶת מֹחִי אֶת זִכְרוֹנוֹת הַגּוּף
מִמַּגַּע יָדֵךְ שְׂפָתַיִךְ. לֹא אַהֲבָה וְלֹא מְלוּכָה. הַכְּאֵב לוֹעֵס אֶת גּוּפִי
כְּמוֹ אֶסְקִימוֹסִית זְקֵנָה חַסְרַת תּוֹעֶלֶת