מִבַּעַד לַחַלּוֹן אוֹרוֹת כְּפָרִים, אֵינֶנוּ
גּוֹבֵי מַס, אֲבָל אָבִיךְ סוֹחֵר בְּגָּדִים
אָמִיד. שָׁלוֹם לָאַרְמוֹן הַחוֹלֵף הַמּוּאָר
שָּׁלוֹם לַבְּקָתוֹת הַמַּעֲשִׁישׁוֹת, יָדֵךְ עַל בִּרְכִּי
הַקָּרָה חַמָּה מְאֹד. אֲנִי מְזַהֶה אֶת עַצְמִי
בְּיָדֵךְ הַזָּרָה, בְּהֶבֶל פִּי עַל הַחַלּוֹן. מִן
הַבְּקָתוֹת לֹא רוֹאִים אוֹתִי, אֲנִי מֶרְצֶדֶס
חוֹלֶפֶת