10. עריקה

וּכְשֶׁעָרַק סוֹף סוֹף
הָיָה הַכֹּל פָּתוּחַ
לֹא חָשַׁב
עַל כְּלוּם, זוּלַת
הַגּוּף הָאֱנוֹשִׁי
הַדַּק כְּמוֹ קְרוּם.
בְּשֶׁקֶט בָּרַח
דֶּרֶךְ תַּיִל, קָפַץ
עַל מַשָּׂאִית, עַל
טַנְק תּוֹעֶה
וְכַאֲשֶׁר נִצַּב
בְּתוֹךְ חֹרְשָׁה
רוֹעֵד בִּלְבָנָיו
הַמְלֻכְלָכִים
מֻקְדָּם בַּבֹּקֶר
הוֹצִיא מִתַּרְמִילוֹ
בְּגָדִים אֶזְרָחִיִּים וְהִתְלַבֵּשׁ
מִפַּחַד, וְשׁוּב לָבַשׁ מַדִּים
מִפַּחַד, וְשׁוּב בְּגָדִים וְשׁוּב
מַדִּים, וְעַל גּוּפוֹ, בַּסּוֹף
כְּמִין מַתְלֶה בְּבֵית מָלוֹן
זוֹל, נוֹתְרוּ מַדָּיו הַצְּבָאִיִּים
וְכִתְמֵי דָּם שֶׁל מִישֶׁהוּ אַחֵר
כְּקַעֲקוּעַ. לֹא חֶדֶר, לֹא מִטָּה
אֲנִי צָרִיךְ. הַזְּמַן צָרִיךְ לַחֲלֻקָּה
אַחֶרֶת, אֵינֶנּוּ יַיִן בְּחָבִית, הַזְּמַן
הוּא בֵּן אוֹהֵב, לוֹטֵשׁ אֵלֶיךָ עַיִן