8. מות המספר

א
הֲכָנוֹת לִקְרַאת מוֹתֵךְ הִתְחִילוּ
עוֹד בְּבֵית הַחוֹלִים, הִבְטִיחוּ לָךְ
בַּלֵּב, בְּפִנַּת הַבֶּכִי וְהָעִשּׁוּן
בַּחוּץ, לְיַד הַמַּעֲלִית, אַף פַּעַם
לֹא לִשְׁכֹּחַ אוֹתָךְ אַף פַּעַם וְגַם
תֵּכֵף אַחֲרֵי שֶׁמַּתְּ דִּבְּרוּ אֵלַיִךְ
בַּלֵּב בְּגוּף שֵׁנִי וְהִבְטִיחוּ בְּקוֹל
בְּגוּף שְׁלִישִׁי לֹא לִשְׁכַֹּח אַף
פַּעַם אָמְרוּ לֹא נִשְׁכַּח אוֹתָךְ
אִירִיס שֶׁלָנוּ אִירִיס מְתוּקָה
אִירִיס יְפֵהפִיָה אִירִיס אִירִיס
לֹא נִשְׁכַּח אוֹתָךְ (כִּי אוֹהֲבִים
אוֹתָךְ מְאֹד וְהֲרֵי הִשְׁפִּיעוּ עָלַיִךְ
מִלּוֹת אַהֲבָה גַּם בְּחַיַיִךְ וְנִגְּבוּ
אֶת דִּמְעוֹתַיִךְ וְהִרְגִּיעוּ אוֹתָךְ
וְנִחֲמוּ וְנִחֲמוּ אוֹתָךְ כִּי בָּכִית
אֲנִי לֹא רוֹצָה לָמוּת לָמָּה אֲנִי
צְרִיכָה כְבָר לָמוּת אֲנִי כָּל כָּךְ
צְעִירָה) וּבַלַּיְלָה לִפְנֵי הַלְּוָיָה
חָלְמָה בַּתְיָה, שֶׁאוֹהֶבֶת אוֹתָךְ אַהֲבָה
עַזָּה (וְאַתְּ אָהַבְתְּ אוֹתָהּ אַהֲבָה עַזָּה
גַּם כֵּן) אֵיךְ מַלְבִּישִׁים אוֹתָךְ
בְּהִינוּמַת כַּלָּה וְאַתְּ מְחַכָּה בַּחֶדֶר
שֶׁיִּקְחוּ אוֹתָךְ לַחֻפָּה, כָּכָה חָלְמָה
בַּתְיָה תֵּכֵף אַחֲרֵי שֶׁמַתְּ, בַּיוֹם
שֶׁמָּלְאוּ לָךְ 25 שָׁנָה וְלֹא הָיִית
אַתְּ כְּבָר הַגְּוִיָּה הַקָּרָה

יֵשׁ רְגָעִים כָּאֵלֵּה:
כְּאֵב גָּדוֹל וֶאֱמוּנָה
בַּנֵּצַח לִפְנֵי שֶׁהַמַּרְאוֹת
נֶעֱלָמִים וְהַמִּלִּים עוֹלוֹת
מִן הַפֶּצַע הַפָּעוּר הַנְּשָׁמָה
וּמְלַבּוֹת אֶת הַגַּעְגּוּע וּמַצִּיעוֹת
נֶחָמָה וּמַבְטִיחִים בֶּאֱמֶת לֹא
נִשְׁכָּח אֶת הַמֵּת שֶׁפֵּרוּשׁוֹ
מִלָּה שֶׁפֵּרוּשׁוֹ אֱמוּנָה
בַּמִּלָּה שֶׁפֵּרוּשׁוֹ תְּפִלָּה שֶׁפֵּרוּשׁוֹ
אַהֲבַת הַמִּלָּה.
מֵעֵבֶר לָהּ
לֹא רוֹאִים דָּבָר
בֶּאֱמֶת
הָעוֹלָם שֶׁנִּתַּן לָנוּ
שׁוּב וְשׁוּב בְּמִלִּים
נִלְקָח בִּשְׁתִיקָה. לֹא כָּךְ

(הָעוֹלָם נִקְרָע
וּבַתָּוֶךְ כּמוְ אֵבֶר
מְדֻלְדָּל קָרוּעַ
מֻשְׁלָךְ הַגּוּף
הָאִלֵּם שֶׁלָּךְ)

ב
אַחַר כָּךְ
מְדַבְּרִים
כְּאִלּוּ הַמִּלִּים
הֵן אֶצְבָּעוֹת
וּבִקְצוֹתָן אֶפְשָׁר
לָגַעַת בָּךְ
כּאִלּוּ רַק עֲרָפֶל
עָלָה לְרֶגַע מִן
הַאֲדָמָה הַקָּרָה
כְּאִלּוּ לֹא דָּרַכְנוּ
רַק כָּרֶגַע עַל הָאֲדָמָה
הַקָּרָה לְהַפְרִיד בֵּין
אָדָם לְבֵין כָּל שֶׁאֵינוֹ
אָדָם, בֵּין חַי
לְטָמֵא, בֵּין מְדַבֵּר
לְאִלֵּם, בֵּין מַה
שֶּׁהָיָה וּמַה שֶּׁיִּהְיֶה
לְמַה שֶּׁלֹא יִהְיֶה
“לֹא נִשְׁכַּח, לֹא נִשְׁכַּח
אוֹתָךְ אֲהוּבָה שֶׁלָּנוּ, יָפְיֵךְ
אֻמְלָלָה יִהְיֶה מִן מַצֵּבָה
אַף אַחַת מֵאִתָּנוּ לֹא תִּהְיֶה אַף
פַּעַם יָפָה כָּמוֹךְ וּבַדֶּרֶךְ לְמִטַּת
כְּלוּלוֹתֵינוּ כְּשֶׁנִבְכֶּה אֶת עֲלוּמֵינוּ
נַעֲלֶה אוֹתָךְ בְּמִלּוֹתֵינוּ עַל
רֹאשׁ שִׂמְחָתֵנוּ”

(וְגַם אֲנִי יוֹשֵׁב הָעֶרֶב
בְּאֶרֶץ רְחוֹקָה, עֶרֶב שַבָּת
עַכְשָׁו, מְסַפֵּר לְעַצְמִי אֵיךְ
בִּלִּינוּ פַּעַם עֶרֶב שַׁבָּת
הָיִינוּ בַּחֶדֶר שֶׁלָּךְ
בֶּגֶד וָרֹד הָיָה לָךְ
וְהָיִית יוֹתֵר יָפָה
מְזִּכְרוֹנֵךְ אֲפִלּוּ
שֶׁעוֹלֶה פִּתְאֹם בְּזִכְרוֹנִי
בְּחֹרֶף קַר וְרָחוֹק)

מִלָּה הִיא הַתַּחְבּוֹשֶׁת מִלָּה
הִיא הַפֶּצַע, מִלָּה הִיא
הַמֶּלַח

ג
לֹא נִשְׁכַּח אוֹתָּךְ וְכֹל אֶחָד
יִזְכּר מַשֶּׁהוּ, צֶבַע, צֶבַע
אַחֵר, מַרְאֵה יַלְדוּת, מַרְאֶה
אַחֵר, הַפְגָּנָה, מְרִיבָה
אַהֲבָה, נַאֲקָת תַּאֲוָה, אֵבֶר
שָׁלֵם, אֵבֶר פָּצוּעַ, גּוּף
יַלְדָּה/יֶלֶד, גּוּף אִשָּׁה
מִתַּחַת/מֵעַל גּוּף גֶּבֶר
לְבַדּוֹ, בְּכֹל יָפְיוֹ

יִזְכֹּר אִישׁ אֶת
חַיָּיו עוֹבְרִים
כְּמוֹ דֶּרֶך הַמֶּלֶךְ
בְּאֶמְצַע הָעוֹלָם
וּשְׁבִיל חַיַיִּךְ
מִצְטָרֵף נִפְרָד
נֶעְלָם
וּמִי כָּמוֹךְ זוֹכֵר
רֵאשִׁית וְאַחֲרִית
בִּצְלִיל אֶחָד
רִיצָה אַחַת
בֵּין צֵל לְשֶׁמֶשׁ

וְעַכְשָׁו אֵין לָךְ יוֹתֵר
אֵין לָךְ מְסַפֵּר