11. שיר על חירות

גַּם הַזִּכָּרוֹן הָרָע (סִכּוּם/יוֹמַן
קְרִיאָה שֶׁל זִכְרוֹנוֹת רָעִים) דוֹעֵךְ, גַּם הַזִּכָּרוֹן הַטּוֹב
(סִכּוּם שֶׁל זִכְרוֹנוֹת טוֹבִים) דּוֹעֵךְ, כָּל מַה שֶׁנִשְׁאַר
לִי הוּא מַרְאֶה מִתְאַחֵד שֶׁל הַיָּם הַמִּתְרַחֵק בְּזִכָּרוֹן אֶחָד
וְזִכָּרוֹן מְאֻחָד שֶׁל זַעַם חוֹנֵק וְטַעַם הַצְּדָפוֹת
הַמְיֻחָד שֶׁאָכַלְנוּ עַל הַחוֹל בַּחוֹף וְטַעַם מוּסְקָדֶה
אֶחָד אוֹ טַעַם אֶחָד שֶׁל יוֹנָה בְּחֶמְאָה, וְרַעַם חָנוּק שֶׁל אֲבִיוֹנָה
וְרַעַד דִּמְעוֹתַיִךְ הַחַפּוֹת וְהַשִּׁירִים הַלָּלוּ שֶׁאַתְּ כָּל כָּךְ אוֹהֶבֶת
(וְקוֹרֵאת גַּם לָהֶם הַשִּׁירִים שֶּׁלָנוּ): אַט אַט הוֹפְכִים שִׁירַי
מִן הַמַּסָּע הַזֶּה, זִכְרוֹנוֹתַי, זִכְרוֹנוֹתַיִךְ
לֹא יִהְיוּ
שִׁמְרִי אֶת זִכְרוֹנֵךְ הָרָע
נִפְרָד מִזִּכְרוֹנִי הָרָע
נִפְרָד מִיִּסּוּרַי, נִפְרָד
מִגַּסּוּתִי (וְגַם שִׁמְרִי אֶת
זִכְרוֹנֵךְ הַטּוֹב נִפְרָד מִזִּכְרוֹנִי
הַטּוֹב, נִפְרָד מֵחָסוּתִי)
אַל תַּנִיחִי לְזִכְרוֹנֵךְ
לִטְבּעַ בַּחוֹנֵק, בֶּחָזָק
מִמֵּךְ

ספטמבר 1990 – מאי 1991