בלדה על האסיר ד.

בְּדֶצֶמְבֶּר 1972, בְּאַפְלוּלִית אַחַר
הַצָּהֳרַיִם שֶׁל חֹרֶף מְיַתֵּם
וּמְטַמְטֵם, בְּאֵין מָקוֹם לְגַעְגּוּעַ, תָּא 6
בְּכֶלֶא 6, בַּקּוֹמָה הַתַּחְתּוֹנָה
שֶׁל הַמִּטָּה הַשְּׁלִישִׁית מִיָּמִין
הַחַיָּל ד. נִתְפַּס מְאוֹנֵן.
מִתַּחַת לַשְּׂמִיכָה הַצְּבָאִית הַגַּסָּה נִתְפַּס
בְּתוֹךְ מַדֵּי צָבָא נִתְפַּס
בִּשְׁעַת הַמְּנוּחָה.

לְמַעַן הָאֱמֶת, לֹא סוֹהֲרֵי
הַכֶּלֶא הַצְּבָאִי, שֶׁיֵּשׁ אוֹמְרִים כִּי
הֲלוּמִים הָיוּ עוֹד אָז, דֶּצֶמְבֶּר
1972, מֵחֲגִיגוֹת הַנִּצָּחוֹן
עַל כָּל צִבְאוֹת עֲרָב וְרוּסְיָה
הַסּוֹבְיֶטִית בְּיוּנִי 1967, לְמַעַן
הָאֱמֶת, אִם כֵּן, לֹא הֵם
תָּפְסוּ אֶת ד. מְאוֹנֵן וּמְעַט
הַתְּהִלָּה, שֶׁהַסּוֹהֵר הַמַּעֲנִישׁ
נִסָּה לִקְשֹׁר לְרֹאשׁ עַצְמוֹ וּלְרֹאשׁ
הַמִּשְׁטָרָה, הָיְתָה גְּנוּבָה.
דַּוְקָא הַחֲבֵרִים לַתָּא, תָּא
6, הוּא תָּא הַתּוֹרָנִים, הֵם
מְחַלְּקֵי הָעֲבוֹדָה, שָׁלְפוּ
אוֹתוֹ כְּמוֹ עֻבָּר שֶׁל עֵז
מִתּוֹךְ מְאוּרָתוֹ הַמְחַמֶּמֶת.

וְכָךְ בֻּצְּעָה הַלְּכִידָה: בְּעוֹד
הָרַשָּׁאִים לָנוּחַ מִתְגַּלְגְּלִים
לְאִטָּם אֶל חֵיק הַשֵּׁנָה הַמְמַלֶּטֶת
בַּקֹּר הָעַז, בַּהֲמֻלָּה גּוֹוַעַת
שֶׁל עֲסָקִים קְטַנִּים וְהַקְנָטוֹת
וְתַחֲרֻיּוֹת וְשִׁעוּלִים וִירִיקוֹת
שֶׁל כִּיחַ לָרִצְפָּה, הִתְכַּרְבֵּל לוֹ
ד., אָסִיר בַּפַּעַם הַשְּׁלִישִׁית, עָצַם
עֵינַיִם וְזָהִיר מְאֹד, כְּאִלּוּ
לֹא הָיָה הוּא גּוּף, בְּלִי לְהַשְׁמִיעַ קוֹל,
אֲפִלּוּ לֹא גְּנִיחָה אוֹ לְחִישָׁה
לְאֹזֶן הֲזוּיָה וּבְלִי תְּנוּעָה אַחַת
שֶׁל הַכָּתֵף הַמְשַׁפְשֶׁפֶת וּכְאִלּוּ
לֹא שָׁמַע אֶת הַוִּכּוּחַ הַיּוֹמִי בִּדְבַר
חֲלֻקָּתוֹ הָאַלִּימָה וְהַצּוֹדֶקֶת
בְּמֻנְּחֵי הַתָּא שֶׁל הָעִתּוֹן
הַיָּחִיד (אני למשל קיבלתי את מוסף השבת של
״הצופה״ שהוקדש, רובו ככולו, לכנס רבנים
חשוב במערב אירופה).

אַט אַט דִּמָּה כִּי אִישׁ לֹא
מִתְעַנְיֵן בַּמֶּתֶק הַדַּקִּיק וְהֶעָמֹק
שֶׁלְּתוֹכוֹ נִסָּה עַכְשָׁו לִצְלֹל בְּדַמּוֹתוֹ
אִשָּׁה שֶׁלֹּא רָאָה אַף פַּעַם אֶת פָּנֶיהָ, שֶׁלֹּא
יָדַע גַּם אֶת גָּבְהָהּ אוֹ צֶבַע שְׂעָרָהּ, אֲבָל
הֵרִיחַ אֶת עוֹרָהּ, לָחַשׁ בְּתוֹךְ מֹחוֹ
מִלּוֹת חִבָּה שֶׁלֹּא לָחַשׁ אוֹתָן אַף פַּעַם
לְבָשָׂר וָדָם, בְּאַהֲבָה, בְּגַעְגּוּעַ עַז
נָשְׁקָה לוֹ עַל עֵינָיו בְּרֹךְ
לִטְּפָה אֶת רַּקוֹתָיו הַלּוֹהֲטוֹת וְאָז כִּמְעַט
בַּשִּׂיא, בַּדּוּמִיָּה בָּהּ הִתְעַטֵּף, כָּפָה, בָּדָה, גִּיֵּס
זִנֵּק עָלָיו כְּמוֹ קוֹמַנְדּוֹ צַנְחָנִים חַד עַיִן
הָאָסִיר מ.ח., הֵסִיר בְּהֶנֶף יָד אֶת הַשְּׂמִיכָה
הַדּוֹקְרָנִית שֶׁל ד. וְשָׁאַג: ״עוֹשֶׂה בַּיָּד,
עוֹשׂה בַּיָּד״

בְּבַת אַחַת, שִׁפְעַת הָעִסּוּקִים, הַמְּכִירוֹת
הַזְּעִירוֹת, מִשְׂחַק הַפּוֹקֶר הַנּוֹעָז, הַנְּחִירוֹת, מַעֲשִׂיּוֹת
הַשַּׁקְּרָנִים עַל נְסִיעָה לְחוּ״ל אַחֲרֵי תְּקוּפַת
הַמַּאֲסָר, הָפְכוּ לִגְעִיָּה גְּדוֹלָה אַחַת שֶׁל צְחוֹק
הוֹלֶכֶת, מִשְׁתַּלֶּטֶת וְסוֹחֶפֶת אֶת הָעֲלוּבִים כְּאִישׁ אֶחָד
הִבִּיטוּ הַכּ״ג בָּאֵבֶר הַבְּשָׂרִי וְהַסָּמוּק שֶׁל ד.
הִגִּיעַ הַסּוֹהֵר, רָצָה לָדַעַת לָמָּה צוֹחֲקִים וְאִם לֹא
צוֹחֲקִים עָלָיו, אוֹ עַל הַשִּׁלְטוֹנוֹת, קִבֵּל מֵידָע
פְּנִימִי מִיָּד ‏(תָּא 6 הָיָה גַּם תָּא הַמַּלְשִׁינִים‎) הוֹרָה
לְהִשָּׁפֵךְ הַחוּצָה תּוֹךְ 30 שְׁנִיּוֹת כְּמוֹ זֶרַע וְד.
הָרָכוּס נִשְׁאַל לְקוֹל הַצְּחוֹק הַמְלֻכָּד, שֶׁהִתְגַּבֵּר עַכְשָׁו
כְּמוֹ הִימְנוֹן בְּטֶקֶס חֲגִיגִי: ״לָמָּה עָשִׂיתָ בַּיָּד?״ וְהוּא
הוֹדָה: הָיָה חַרְמָן, כְּבַר 45 יָמִים שֶׁלֹּא יָצָא.
הוּא לֹא בָּגַד וְלֹא הִסְגִּיר
גַּם בַּיָּמִים הַבָּאִים, כְּשֶׁסָּפֵק נֶאֱלַץ מִכֹּחַ הַזְּרוֹעַ,
סָפֵק נֶעְתַּר לַכְּלָלִים שֶׁל הַתָּא, עָמַד מִדֵּי יוֹם
בֵּין טוּרֵי הַמִּטּוֹת וְטִלְטֵל אֶת אֶבְרוֹ הַמֻּכָּר
לְעֵינֵי הַצּוֹפִים וְהִנִּיחַ לְמ. אוֹ לְשׁ. לְתָאֵר
בְּקוֹל נִרְגָּשׁ מַה בְּדִיּוּק עָשָׂה, כְּלוֹמַר, הָיָה עוֹשֶׂה
עַכְשָׁו, עַכְשָׁו, עַכְשָׁו לִקְצִינַת הַסַּעַד, אוֹ לִנְקֵבָה
אַחֶרֶת וְהוּא עָמַד שָׁפוּף, שִׁפְשֵׁף, אַךְ לֹא הִשְׁחִית מִלִּים,
הִצְפִּין אֶת זִכְרוֹנָהּ, אֶת מִלּוֹתָיו, עַד סוֹף הַמַּאֲסָר