עצה לבנה

וַעֲדַיִן אֲנִי מִתְבּוֹנֵן עוֹד אֲנִי שׁוֹפֵט
עֵינַי עוֹד נִתְחָבוֹת לְכָל מָקוֹם רְעָשִׁים כּוֹתְבִים אוֹתִי
עִם מֹחִי הַמִּתְחַנֵּן לְשֶׁקֶט לְשַׂרְטֵט בִּדְיוֹ שָׁחֹר קַל כְּיוֹנָה
מֵעַל לַנְּיָר מִלִּים נְזִירִיּוֹת שֶׁרַק אֲנִי אֹמַר מָה הֵן אוֹמְרוֹת וַעֲדַיִן
אֲנִי דּוֹחֵף אֶצְבָּעוֹת בָּעוֹלָם הַזֶּה מִי מְאֻשָּׁר וּמִי לֹא מְאֻשָּׁר וַעֲדַיִן
אֲנִי מְדַמֶּה דָּבָר אֶחָד לְדָבָר אַחֵר רָחוֹק מִמֶּנּוּ שׁוֹנֶה מִמֶּנּוּ מַה זֶּה
בִּכְלָל הַמֹּח בְּלִי הֶחֳמָרִים הַזָּרִים שֶׁהוּא מְעַבֵּד מִתְעַבֵּד מְעֻבָּד מְעַבֵּד
לֹא כְּמוֹ עֵץ אֲנִי לוּ הָיִיתִי עֵץ הָיִיתִי נִשְׂרָף מִבַּחוּץ מַשְׁחִיר מִקֹּר
מַקְרִיחַ מֵעָלִים מִתְמַצֶּה בְּעֵצָה לְבָנָה בְּתוֹכִי רֵיחָנִית יְכוֹלָה לִפְרֹחַ
בַּיּוֹם שֶׁתִּרְצֶה אִם תִּרְצֶה לְגַלּוֹת אֶת הַסּוֹד הַנִּפְלָא הַזֶּה לְמַטָּה מִתַּחַת
לַמַּעֲטֶה רוֹחֶשֶׁת רֵיחָנִית חַיָּה יָפְיָהּ מָלֵא אֶת עַצְמוֹ