אָז יַעַמְדוּ חֲבֵרֶיךָ, שׁוּרָה אֲרֻכָּה אֲרֻכָּה, הַמָּוֶת
יַשְׁקִיף עֲלֵיהֶם כְּמוֹ מוֹרֶה לְסִפְרוּת, לְחֶשְׁבּוֹן
לְתוֹרָה, יְדֵיהֶם מֵאֲחוֹרֵי הַגַּב, כְּפוּתוֹת בְּמִלִּים
חֲבוּטוֹת, גַּם עֵינֵיהֶם כְּאִלּוּ קְשׁוּרוֹת, לֹא רוֹאוֹת.
זָקוּף תַּעֲמֹד גַּם אַתָּה בְּנִי, יְחִידִי, שֶׁלִּמַּדְתִּי אוֹתְךָ לָתֵת
בְּאֵי-אֵלּוּ מִלִּים קְצָת קְדֻשָּׁה, הִנֵּה אֲנִי חוֹזֵר בִּי
הַקְשֵׁב, הַעֲמֵד פְּנֵי מַקְשִׁיב לִדְרָשָׁה, לִנְאוּם, בֶּאֱמֶת
אֵין בּוֹ כְּלוּם, תֵּן לוֹ לָעוּף כְּמוֹ חֲלוֹם רַע, כְּמוֹ רֵיחַ
רַע, כְּמוֹ פִּזְמוֹן אוֹ הִמְנוֹן. וְגַם כְּשֶׁיַּגִּיעוּ לְשֵׁם הַמַּגָּ”ד
הַזֶּה, אוֹ הַמַּחָ”ט הַהוּא, לְזֵכֶר הַקְּרָב הַזֶּה, אוֹ לְזֵכֶר
הַקְּרָב הַהוּא, וִיקַשְׁקְשׁוּ עַל זִיו הָעֲלוּמִים, אוֹ אֵיךְ
בְּמוֹתוֹ צִוָּה לְךָ הַמַּגָּ”ד הַזֶּה, אוֹ הַמַּחָ”ט הַהוּא, אֶת
מַה שֶּׁהֵם קוֹרְאִים חַיִּים, קַח מִן הַזְּבוּבִים רַק אֶת
הַזִּמְזוּם, בְּשֶׁקֶט, בָּרֹאשׁ, בַּלֵּבָב פְּנִימָה, וּסְפֹר אֶת
הַדַּקּוֹת, בִּשְׂפָתַיִם חֲשׁוּקוֹת, עֵינַיִם מִתְחַמְּקוֹת
מִכָּל מַבָּט אַחֵר, זַמְזֵם בַּלֵּבָב פְּנִימָה, כָּל עוֹד נִשָּׂא
שָׁם הַנְּאוּם (אִם תִּרְצֶה לַעֲצֹר אֶת הַדִּמּוּם, קְרָא, לְעַצְמְךָ
כַּמּוּבָן, בַּלֵּבָב פְּנִימָה, אֶת שְׁמוֹת הַיְלָדִים שֶׁהַמַּגָּ”ד
הַהוּא, אוֹ הַמַּחָ”ט הַזֶּה, הָרַג, אוֹ רַק הִכָּה, הֵם לֹא
הִסְפִּיקוּ לְהַגִּיעַ לַתִּיכוֹן שֶׁלְּךָ, כְּדֵי לְנַקּוֹתוֹ, אוֹ לְהַצִּיעַ
סוֹלְלוֹת בְּרֶבַע הַמְּחִיר) וְאָז, כְּשֶׁיַּשְׁבִּיעוּ אוֹתְךָ בִּצְעָקוֹת
בָּרַמְקוֹל, לְאַהֲבָה מְקֻדֶּשֶׁת בְּרִיר, זַמְזֵם אֶת הַדַּקּוֹת, אֶת
הַשְּׁנִיּוֹת, כִּי עוֹד מְעַט גַּם הַטֶּקֶס הַזֶּה יַעֲבֹר. בְּלִי מִלִּים
בְּלִי לִצְעֹק. בְּלִי לִצְחֹק. אַל תִּתְוַכֵּחַ אִתָּם, אַל תִּתֵּן
לָהֶם אֶת הָעֹנֶג הַזֶּה שֶׁלָּהֶם לִצְדֹּק.