לִפְנוֹת עֶרֶב, אִם מְחַכִּים כָּאן בְּשֶׁקֶט, אֶפְשָׁר
לְהַבְחִין בֵּין צִפּוֹר בְּלִי שֵׁם לְצִפּוֹר בְּלִי
שֵׁם, וּבַלַּיְלָה, לִפְעָמִים, אֲפִלּוּ בְּשִׁירַת הַזָּמִיר, וְאִם
מַבְדִּילִים בֵּין שִׂיחַ לְשִׂיחַ, בֵּין פֶּרַח לְפֶרַח, בֵּין
עָלֶה לְעָלֶה, אֶפְשָׁר לָחוּשׁ כַּמָּה הָעוֹלָם מָלֵא
כַּמָּה הַלָּשׁוֹן דַּלָּה, כַּמָּה קָטָן הַזִּכָּרוֹן, כַּמָּה
קָצָר הַזְּמַן, וְהַיָּד הָרוֹשֶׁמֶת חֲדֵלָה, אֲבָל זָכוֹר
אֶזְכֹּר: אֲנִי אוֹרֵחַ לְשָׁעָה קַלָּה.
בְּיוֹם הָאָבִיב הַזֶּה
הַמְלַבְלֵב בְּשֵׁם אֱלֹהִים
אֲנִי כּוֹתֵב מוּל מַרְבַד פְּרִיחָה
מוּל פַּרְוַת לִבְלוּב, מוּל
רְעָפִים אֲדֻמִּים מִבַּעַד
לַחַלּוֹן, לַצַּפְצָפָה, לָעַרְמוֹן
לָאַלּוֹן, לָאַשּׁוּר. וְלוּ כָּתַבְתִּי
“עוֹד אֶבְנֵךְ וְנִבְנֵית”
כְּלוּם הָיְתָה בִּי זָרוּת, בְּשֵׁם
אוֹתָהּ חֵרוּת, בְּבֹקֶר הָאָבִיב
הַזֶּה, כָּאן, בָּעֶשְׂרִים בְּאַפְּרִיל
אוֹ בְּמָקוֹם אַחֵר
בְּתַאֲרִיךְ אַחֵר?