עד עולם

מָצָאתִי אוֹתָךְ
כְּשֶׁהָלַכְתִּי לְאִבּוּד
וְנָתַתִּי לָךְ מִטָּה וְקִירוֹת
אַתְּ הֵבֵאת טֶלֶוִיזְיָה
וְיֹפִי מַצְמִית וּבַמְּרִיבָה
הָרִאשׁוֹנָה נִשְׁבַּעְתִּי לְעוֹלָם לֹא
לַעֲזֹב אוֹתָךְ וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ
אֲפִלּוּ אִם שָׁמַעְתְּ, אִם
שָׂמַחְתְּ, וְאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מָה אִבַּדְתְּ
כְּשֶׁמָּצָאתִי אוֹתָךְ, אֲבָל נָתַתְּ
לִי שֵׁם חִבָּה וְטִיַּלְנוּ, וְצִלַּמְנוּ
זֶה אֶת זוֹ וְלִפְעָמִים אֲפִלּוּ הִצְטַלַּמְנוּ
יַחַד, אִם הָיָה מִישֶׁהוּ בַּסְּבִיבָה וְנָתַתְּ
לִי כָּל כָּךְ הַרְבֵּה, כָּל כָּךְ הַרְבֵּה
שָׁנִים, וְאֶת שֵׁם הַחִבָּה
לָקַחְתְּ מִמֶּנִּי, כְּשֶׁנּוֹלַד לָנוּ יֶלֶד
וְנָתַתְּ אוֹתוֹ לוֹ אֲבָל שְׁבוּעָתִי
כְּמוֹ יָפְיֵךְ הַמַּצְמִית עוֹדָם בֵּין
הַמִּטָּה לַקִּירוֹת, מִן הַסְּתָו הַזֶּה עַד
הַסְּתָו הַבָּא, וְהַבָּא וְהַבָּא וְהַבָּא
(עִם אוֹ בְּלִי שְׁמוֹת חִבָּה)