וְעַל כָּךְ וְעַל דַּרְכּוֹ
וְכָל מַעֲשֵׂהוּ בַּכּוּכִים –
הֲלֹא שׁוֹשַׁנַּת יַעֲקֹב תִּשְׁאֲלִי אֶת הַחוֹחִים.
אבות ישורון,
״פסח על כוכים״, אביב, תשי”ב

בַּמַּרְתְּפִים סְבִיב מַרְמוֹרֶק כְּמוֹ שׁוֹמְרִים בַּחשֶׁךְ עַל ״הַבִּימָה״ יוֹשְׁנִים
עֶשְׂרִים בַּכּוּךְ הָעֲרָבִים הַקְּטַנִּים יַבְּלִית שֶׁל פַלַסְטִין
לֹא רוֹצָה לְהִתְיַבֵּשׁ. כָּל הָעֶרֶב שׁוֹטְפִים כֵּלִים מֵאֲחוֹרֵי הַמִּסְעָדָה
יוֹשְׁבִים עַל הַמִּדְרָכָה לָנוּחַ לֹא רוֹאִים אוֹתָם, אֲוִיר שֶׁל תֵּל אָבִיב
הָעֲרָבִים וְהַפִּיחַ לֹא שַׁיָּכִים, יֵלְכוּ לַכְּפָרִים, יִרְאוּ אוֹתָם, הַנִּצִּים וְהַיּוֹנִים
אֲבַל כָּאן בְּתֵל אָבִיב לֹא מַתְאִימִים בָּעִיר קוֹנְצֶפְּצְיַת הָאוּנְזֶערֶע וְיֶענֶערְס
(שָׁרִים הַיְלָדִים בַּלֵּבָב פְּנִימָה לֹא נִרְאִים לֹא נִשְׁמָעִים: בִּסְמִילְחוּרִיָה
דַאחֶ’ל פִיל אַרְוַאח)

וּבִרְחוֹב אֶחָד דָּרוֹמָה בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי, כְּמוֹ יוֹנָה בָּאִזְדָּרֶכֶת
עַל הַגָּג גָּר הָעֲרָבִי עוֹבֵד בַּטִּיחַ בַּזִּיפְזִיף בַּצֶּבַע בָּאֶקוֹנוֹמִיקָה. חִפְּשׂוּ
בְּבֵית הַכְּנֶסֶת בֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי עוֹבֵד/ת נִקָּיוֹן הִגִּישׁ
הָעֲרָבִי מֵהַגָּג מֻעֲמָדוּת רָאוּ אוֹתוֹ שָׂפָם וְעוֹר כֵּהֶה בְּתֵל אָבִיב הִסִּיקוּ
פְרֶענְק אָמְרוּ
יְנַקֶּה שָׁמְעוּ
אֶת שְׁמוֹ מוּחַמַּד אָמְרוּ
יְלַכְלֵךְ. לֵךְ לֵךְ
וְגַם בְּבֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי בְּעֶרֶב פֶּסַח עוֹשִׂים סַבָּא סַבְתָּא סֵדֶר פֶּסַח
בַּחֲדַר הָאוֹרְחִים הַצָּנוּעַ תַּחַת הַחַשְׁמַל נִשְׁפָּךְ זְהַב מַלְכוּת הַפֶּסַח
כְּמוֹ בְּכָל דוֹר וָדוֹר חַיָּבִים אָז חַיָּבִים
עִם כָּל הָאוֹר וְכָל הַפְּנַאי וְכָל הַהִיסְטוֹרְיָה הַיְּהוּדִית עַל הַכְּתֵפַיִם
הָרָזוֹת שֶׁל הַנֻּסָּח הָאָחִיד וְהַמַּסְקָנָה הַצִּיּוֹנִית וּבָאָה גַּם הַבַּת עִם
הַנְּכָדִים מִצְּפוֹן הָעִיר הַבּוּרְגָנִי

בַּצָּפוֹן גָּרִים בְּנֵי דּוֹדָה שֶׁל מוּחַמַּד מֵהַגָּג בְּבֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי
בְּעֵין אֶל חִלְוֶה כְּמוֹ זְבוּבִים עַל פֶּצַע מִתְחַבְּרִים כְּבָר עֶשֶׂר
חֳדָשִׁים בְּלִי גַּג (וְעַד שֶׁהַשִּׁיר מִתְפַּרְסֵם אִם
יִתְפַּרְסֵם שָׁנָה שְׁלֵמָה אוּלַי יוֹתֵר כְּמוֹ זְבוּבִים עַל פֶּצַע
צְפוּפִים) בְּלִי בַּיִת בְּלִי מִטָּה בְּלִי מַלְבּוּשׁ בְּלִי חַג בְּלִי
גֶּבֶר-הֲגַנָּה יוֹשְׁנִים הַיְלָדִים תֵּכֶף לְיַד הַמִּסְגָּד שֶׁנִּטְבְּחוּ בּוֹ
חֲמֵשׁ מֵאוֹת אוּלַי רַק אַרְבַּע מֵאוֹת אוּלַי רַק שְׁלשׁ מֵאוֹת
בְּאֵשׁ אֻגְדָּה תִּשְׁעִים וְשֵׁשׁ טְפוּ אֲנִי אוֹמֵר לְךָ טְפוּ אֻגְדָּה שְׁמֻגְדָּה וְהָעִתּוֹן
דַּוְקָא כָּתַב בִּקְצָרָה אֵיךְ לֹא הָיְתָה בְּרֵרָה וְהַסִּפְרוּת הָעִבְרִית
מִשָּׁם עַד חֻלְדָּה אָמְרָה נְחַכֶּה וְנִרְאֶה, עַכְשָׁו הַמִּסְגָּד פֵּרוּרִים
פֵּרוּרִים וְהַיְלָדִים בְּאֵפֶר עֵין אֶל חִלְוֶה* גַּפְרוּרִים גַּפְרוּרִים
כְּמוֹ צִיּוּרֵי יְהוֹשֻׁעַ הַפָּרוּעַ

וּמֵאֵיפֹה בָּא מוּחַמַּד לְבֶּרְדִיצֶ’בְסְקִי לִרְאוֹת וְלֹא לְהֵרָאוֹת
כְּמוֹ חֲתוּל חָצֵר וּבְנֵי הַדּוֹדָה וְהַסַּבְתָּא, אוֹתָה הַסַּבְתָּא
יֵשׁ לָהֶם, מֵאֵיפֹה בָּאוּ לַמַּחֲנֶה הַטָּחוּן? מִסַּאפוּרִיֶה
(עַכְשָׁו, בֵּינְתַיִם צִפּוֹרִי) וְעַל הַבַּיִת, וְעַל הַשָּׂדֶה עָשׂוּ יַעַר
שֶׁל קַקַ״ל עִם שֶׁלֶט יַעַר שְׁוֶדְיָה, מַזָּל יִעוּר
וְלֹא קִבּוּץ, יֵשׁ לְאָן לַחֲזֹר אִם לֹא יִעוּד הַיִּהוּד

וַאֲנִי יֶלֶד מַבְחֵנָה צִיּוֹנִי מְגָרֵד אֶת יָפוֹ שֶׁתִּכְאַב שֶׁתֵּצֵא כָּל
הַנְּשָׁמָה תּוֹדֶה בָּאַשְׁמָה לֹא שֶׁלִּי אוֹי קִינְדֶערְלֶעךְ פוּן
פּאַלֶסְטִינָה אֵיךְ בִּין מִיט אוֹיְךְ, יָא אַוְלַאד
פַלַסְטִין אָנָא מַעְכֻּם, כִּי אֵיךְ אַקְשִׁיב אֲדַבֵּר קְרַאסְנִיסְטַאוו
אִם לֹא אֶקְרָא לָהּ עֵין אֶל חִלְוֶה יָפוֹ אֵיךְ

* אירועי עין אל חילווה מתחייסים בשיר זה לטבח שביצעה אוגדה 96, בפיקודו של תא״ל יצחק מרדכי, בימים 12 עד 14 ליוני 1982, אז הוכחדו אחרוני מגיניו של מחנה הפליטים עין אל חילווה שליד צידון. השלב האחרון (שבת, 12 ליוני) כלל את פיצוץ הבונקר שבו התבצרו אחרוני הלוחמים הפלסטינים. ביום שלמחרת פוּצץ המסגד על כל המתבצרים בו. העיתונות דיווחה על הפשעים הללו בלשון לאקונית, אם בכלל.